<h1>צידה לדרך מ"ב כ"ב פ"ח</h1>
<h2>דף סד.</h2>
סימני ביצי עוף טהור ראשו אחד חד ועגול וראשו אחד כד ועגול חלבון מבחוץ וחלמון מבפנים. ואין לסמוך על סימנים אלו לקנותם מהכנעני אבל שואל למוכר ממה הם אם אומרים של עוף פלוני אם מכירו שהוא טהור קונה אותם. ואם אומר שהוא משל עוף טהור ואינו מכירו אסורין. ויש אומרים בד"א בשהמוכר ישראל אבל המוכר כנעני אסור אלא אם כן הוא מכירם. שני ראשין כדין או חדין או שהחלמון מבחוץ וחלבון מבפנים ודאי אסורים ואפילו יאמר המוכר של עוף טהור. ביצת נבלה או טרפה אפילו נגמרה שכיוצא בה נמכרת בשוק אסורה. ואפי' נתערבה באלף כלן אסורות. ספק ביצת נבלה או שחוטה מותרת ואפילו בלא תערובות אבל ספק של טרפה [או] שחוטה אסורה. הכה התרנגולת והטילה ביצתה מחמת המכה שנגמרה מותרת ואין בה משום אבר מן החי. בד"א בשאינה מעורה בגידים אבל אם היתה מעורה בגידים אסורה שהרי הוא כבשר הפורש מן החי. ביצת עוף טמא שנתבשלה עם טהורות אם היא בקליפתה אינה אוסרת ואם היא קלופה אוסרת וצריך ס"א של היתר לבטלה. ואם נתבשלה עם תבשיל של היתר אינו צריך אלא ששים מן התבשיל. ביצה שיש בה אפרוח או דם אפילו אינה קלופה אוסרת. אפרוח שיוצא מביצת נבלה או טרפה מותר. כבר אמרנו שטרפה אינה יולדת לפיכך עוף שהוא ספק טרפה והטיל ביצים משהין אותן עד שיטול כל ביצים שטען ואם יחזור ויטעון שנית כשר. אין מוכרין ביצת נבלה וטרפה לכנעני שמא יחזור וימכרנה לישראל. טרפה ומכרה מותר שאין קונין ביצים טרופות מן הכנעניים. אבל מותר לקנות פת מן הכנעניים הנלוש בביצים במקום שנוהגין פת שלהם ואין חוששין להם משום ביצים של עוף טמא ולא משום דם ולא משום שנתבשלו. כי בעיסה נתבללו ונתבטלו. הפת עיקר והשאר טפלה לו. ועליו נברך שאכלנו משלו.
